התיקנים חזרו כעבור חודש. מה השתבש

זהו מצב טיפוסי: בוצע טיפול, במשך שבועיים הכול נקי, ובשבוע השלישי הם הופיעו שוב. בדרך כלל אין לתכשיר קשר לכך — לרוב יש שלוש סיבות, וכולן ארגוניות.

הראשונה: לא הביאו בחשבון תיקי ביצים. הנקבה נושאת ומשאירה קפסולה עם ביצים, שהמעטפת שלה עמידה למדי ומגינה על התוכן. הטיפול הורג את הפרטים הפעילים, וכעבור שבועיים עד ארבעה בוקע דור חדש מתיקי הביצים. לכן טיפול חד־פעמי כמעט אף פעם אינו פותר את הבעיה: נדרש טיפול שני לאחר שבועיים עד שלושה, בדיוק בהתאם למחזור הזה.

השנייה: המקור נמצא מאחורי הקיר. אם הבעיה משותפת לכל הבניין, כל טיפול בדירה אחת יניב תוצאה זמנית. התיקנים נעים לאורך צינורות אנכיים, מערכות אוורור ותעלות כבלים, ובמקום שהתפנה מגיעים תיקנים מהשכנים. בלי איטום מעברי התשתיות והתקנת רשתות על פתחי האוורור, הסיפור יחזור על עצמו.

השלישית: ערבבו בין תכשירים שאינם תואמים. טעות נפוצה מאוד היא לפזר ג'ל ואז לטפל מיד בכל האזור סביבו באירוסול. הג'ל פועל כפיתיון: התיקן צריך לאכול אותו ולשאת אותו משם. ריח חריף בקרבת מקום מרחיק אותו מהפיתיון, והוא מפסיק לעבוד. שתי הגישות האלה אינן מצטברות אלא מפריעות זו לזו.

התוכנית שעובדת נראית משעממת: לסלק גישה למים ולמזון, לסגור את המעברים בין החללים, לפזר את הפיתיון ולא להפריע לו, ולחזור על הטיפול לאחר שלושה שבועות. משעמם — אבל דווקא כך מתקבלת תוצאה שמחזיקה מעמד.