הצרעות נעשות תוקפניות יותר לקראת יולי. יש לכך הסבר
התנהגות מושבת הצרעות משתנה במהלך העונה, ובמידה ניכרת עד סוף הקיץ.
התחושה שלקראת סוף הקיץ הצרעות נעשות מטרידות ותוקפניות יותר אינה סובייקטיבית. התנהגותן אכן משתנה, והסיבה לכך טמונה במבנה מחזור החיים של המושבה.
באביב ובתחילת הקיץ המושבה גדלה, והפרטים העובדים עסוקים בהאכלת הזחלים. המזון לזחלים עשיר בחלבון — חרקים, פגרים ובשר. בתקופה זו הצרעות מועילות כטורפות, וכמעט אינן מתעניינות בבני אדם.
ביולי-אוגוסט התמונה משתנה. מספר הזחלים פוחת, הצורך בחלבון יורד, והפרטים הבוגרים זקוקים לפחמימות — למזון מתוק. דווקא אז הצרעות מופיעות על שולחנות, ליד פחי אשפה, בדוכני פירות ובמטבחים. במקביל גדל מספר הפרטים הכולל במושבה, ובסוף העונה מתווסף מאבק על משאבים הולכים ומתמעטים. מכאן נובעת התוקפנות.
מה נובע מכך? ראשית, הגיוני יותר לאתר ולסלק את הקן בתחילת הקיץ, כשהוא קטן, ולא באוגוסט, כשיש בו מאות פרטים. שנית, במחצית השנייה של הקיץ האמצעי העיקרי הוא לסלק מקורות למזון מתוק: לסגור משקאות מתוקים, לא להשאיר פירות וריבה פתוחים, ולפקח על מצב מכלי האשפה.
ולגבי הבטיחות: צרעה, בניגוד לדבורה, עוקצת פעמים רבות ובמקביל מפרישה פרומון אזעקה שמושך פרטים נוספים מהקן. נפנוף לעברה וחבטה בה הם האסטרטגיה הגרועה ביותר, ובקרבת הקן הם מסוכנים ממש. אם הקן גדול או ממוקם בקיר, בעליית גג או במקום שקשה להגיע אליו, ובמיוחד אם למישהו בבית יש אלרגיה לעקיצות, כדאי להפקיד את העבודה בידי אנשי מקצוע.
